תראו, זה נושא שקשה לדבר עליו, על השואה – מה יכול להיות טוב בלרצוח

שישה מיליון איש. אבל, האם היה לנו מדינת ישראל בלי השואה? סתם, אני

שואל – אני לא אומר עכשיו. נראה לי שזה מאוד עזר. עכשיו, צריך שואה בשביל

להקים? לא, שואה זה דבר נורא. אבל כשזה קרה כבר – תראה מה יצא מזה...

חשבו שעם ישראל נגמר לגמרי – תראו את עם ישראל עכשיו. המדינה הכי

פורחת בעולם. מתוך הסבל והייסורים יצא דבר שמי חלם שככה יצא. זה לא נעים

להגיד את זה, ולא לכעוס עלי שאני אומר את זה – ככה זה בחיים. יש אנשים

שחלו במחלה קשה, ובאו ואמרו לי, כבודו, בלי המחלה הזאת לא הייתי איפה

שאני נמצא היום, ולא הייתי מוותר על זה – אפילו שהמחלה מאוד קשה וספק

אם הם ימשיכו לחיות. הגיעו לתובנות, ולמצבי חיים, ולאמונה, שבלי המחלה לא

היו מגיעים לזה. אז זה שקשה לקבל, זה תלוי בדרגה רוחנית של האדם, שאנחנו

– כולל עבדכם, אנחנו לא נמצאים במדרגות גבוהות כמו הנעם אלימלך, הרב

אשלג... שהם ראו את כל התמונה כולה וידעו שהכול לטובה. אנחנו צריכים לקבל

את זה באמונה. ונכון שבדיעבד רואים – כמה שאדם עולה במדרגה יותר ככה

הוא רואה יותר. קחי את ההבדל בין רופא קונבנציונלי, שאצלו פריחה על העור

זה מקרה וזו טעות וזה דבר רע שצריך להעלים אותו מיד, לבין רופא שמבין

באמת מה קורה מבין שפה הגוף משחרר רעלים החוצה להיטיב את המצב

הפנימי של האדם. הרי מה זה 'שפעת' אצל רופא מערבי? זה דבר לא טוב, זה

תקיפה של חיידקים, זה מסוכן. אצלנו, שפעת, זה ניקוי רעלים מכל הרקמות

הפנימיות – הרעל יוצא החוצה. צריך לשמוח. אז כמה שיודעים יותר, והראייה

היא יותר כללית, והאמונה יותר גדולה, אז ככה מגיעים למה שאמרו לנו חז"ל

שהכול לטובה – כל מה שעובר על האדם הכל לטובתו.