אני לא רואה את הסתירה. אם אדם יש לו הרגש מסוים שהוא מעוות, והוא

בניגוד לחוקי החכמה – למשל, פה צריך לרחם לפי חוקי החכמה והוא מתאכזר,

על הילדים שלו, על אשתו – נו, אז מה הוא צריך לעשות? למחוק את זה מיד. אין

עניין להשאיר את זה. אנחנו נשענים על הרגשות השליליים לא כי אנחנו רוצים

להישען על משהו, אלא כי הם קיימים, והם מזכירים לנו שאנחנו לא בסדר. צריך

לעשות איזשהו שינוי. אז אם אני מתאכזר למישהו, או מקנא במישהו קנאה

חולנית שאין לה מקום, אז זה הטריגר שלי לעבודה, וזה בסדר גמור.