הנושא הזה הוא לא כבד, הוא פשוט. אם אנחנו מדברים על התאבדות אז

הדוגמה היא כבדה, אבל לאדם יש בחירה חופשית בכל רגע נתון בחייו, חוץ ממי

שהשתגע – חולה נפש... אז זה לא דין של מתאבד. מי שנטלה ממנו הבחירה זה

מישהו שהוא לא שפוי כבר, הכרת המציאות שלו מבולבלת בגלל ייסורים, או

חולי, או משהו אחר. אבל אדם שהוא שפוי יש לו בחירה בכל רגע, לבחור לחיות

או למות, לחיות כך או לחיות אחרת – אין מצב שאין בחירה. בדיעבד אתה יכול

להגיד מה שקרה קרה, אבל אתה בחרת. או אפשר להגיד בדיעבד הכל לטובה.

זה נכון שהכל לטובה, אבל בחירה יש.